מבצע אטלס

מבצע אטלס
	מלחמה: מלחמת העולם השנייה
תאריכים	6 באוקטובר 1944 – אוקטובר 1944
מקום	ארץ ישראל
עילה	פגיעה בקהילה היהודית בארץ ישראל וערעור השלטון הבריטי באזור
תוצאה	התוכנית נכשלה
כוחות
יחידת קומנדו מיוחדת של הואפן אס אס
	תוכנן ע"י:המודיעין הגרמני; המופתי של ירושלים אמין אל-חוסייני

מבצע "אטלס" (בגרמנית: Operation ATLAS^[3]) היה מבצע כושל של כוח מיחידת הקומנדו המיוחדת של הוואפן אס אס הנאצי, שהחל בארץ ישראל ב-6 באוקטובר 1944. הכוח מנה חמישה אנשים, שלושה מבני הטמפלרים הארץ-ישראליים ושני ערבים-פלסטינים מתומכי המופתי אמין אל-חוסייני, שהוצנחו באזור יריחו סמוך לוואדי קלט. ארבעה מהם נלכדו בלא שגרמו נזק והחמישי נהרג במלחמת העצמאות.

הסופר הישראלי מיכאל בר-זוהר והעיתונאי איתן הבר טענו כי עשרת קרטוני ארסן, שנמצאו בידי הכוח, יועדו לצורך תוכנית להרעלת מקורות מי השתייה של תל אביב (במתקן השאיבה ממעיינות ראש העין).^[4] לטענה זו לא נמצאה כל עדות בארכיונים הגרמניים או הבריטיים, והיא אינה מוזכרת על ידי כותבי הביוגרפיות של המופתי, שהיה מנהיג התנועה הלאומית הפלסטינית ושיתף פעולה עם המשטר הנאצי בגרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה.^[5] ההיסטוריון יואב גלבר קבע כי ”המבצע באוקטובר 1944 לא נועד להרעיל בארות וגם לא לעורר מחדש את המרד הערבי, אלא להקים רשת של סייענים שתסייע לשבויים גרמנים בורחים”.

הרקע למבצע

המבצע, כמו עשרות מבצעים שיזמו הגרמנים והוציאו לפועל בסיוע משתפי פעולה ערבים ברחבי המזרח התיכון בין השנים 1943–1944 במטרה לחבל במתקני בעלות הברית ולהתסיס את האוכלוסייה המקומית, נועד להקים תשתית לאיסוף מידע בפלסטינה-א"י. המבצע נחשב לכישלון מוחלט.

חוסייני ברח משטחי המנדט בעקבות דיכוי המרד הערבי הגדול על ידי הבריטים . ב-28 בנובמבר 1941 הוא נפגש עם אדולף היטלר. בסיכום המחקר בעניינו של המופתי והמשטר הנאצי קבע החוקר דן מכמן כי לא הייתה למופתי כל השפעה של ממש על תוכנית הפתרון הסופי.^[6] במבצע אטלס השתתפו שני ערבים פלסטינים שנמנו על תומכיו.^[7]

בין המשתתפים במבצע היה קורט וילנד, בנו של רודולף וילנד ונכדו של הוגו וילנד, מהקהילה הטמפלרית בשרונה (תל אביב), שהיה מפקח על קטיף התפוזים. וילנד נסע ב-1936 לגרמניה והתגייס לצבא. לאור שליטתו במספר שפות זרות הוא הוצב ביחידה של המודיעין הצבאי. בהמשך שירת ביחידת הקומנדו המיוחדת של הוואפן אס אס תחת פיקודו של אוטו סקורצני. ביולי 1944 נפגש וילנד עם המופתי חוסייני בגרמניה, וקיבל מידיו את פרטי תוכניתו. בתוכנית זו קיווה אמין אל-חוסייני להתסיס מחדש, בחסות הנאצים, את המרד הערבי הגדול, שנכשל ב-1939.

למבצע גויסו שני גרמנים נוספים, ורנר פרנק, יליד ירושלים, ופרידריך דיינינגר שאפר מוולדהיים (כיום אלוני אבא), שהיו ילידי מושבות הטמפלרים בארץ ישראל והכירו את הארץ ואורחותיה. הם נמנו על דיוויזיית "ברנדנבורג" הנאצית.^[8] דיינינגר שאפר, שסייע לערבים במהלך המרד הערבי הגדול, נכלא על ידי הבריטים בכלא בבת ים, אבל הצליח לברוח חזרה לגרמניה, שם פעל כעוזרו האישי של המופתי אמין אל חוסייני ^[^{דרוש מקור]}. אליהם צורפו שני פלסטינים מקורבי אמין אל חוסייני: חסן סלאמה,^[9]^[10] יליד הכפר קולה, שהיה סגנו של אל חוסייני וממנהיגי המרד הערבי הגדול, וד'ו אל כיפל עבד א-לטיף,^[11]^[5] יליד ירושלים, שהשתתף גם הוא במרד והוגלה על ידי הבריטים לעיראק.

ב-24 באוקטובר 1944 הגיעו כוחות בעלות הברית לשערי גרמניה, ממערב לריין. כוחות הצבא האדום לחצו ממזרח והגיעו לפרוסיה. במסגרת תוכניתם של הנאצים להדוף את כוחות בעלות הברית, עלה הרעיון להשתמש בתוכנית הישנה של אמין אל-חוסייני, אותה יוציא אל הפועל קצין המודיעין קורט וילנד, תוך שימוש בניסיונו המבצעי. הוטל עליהם ליצור קשר עם סוכנים פרו-נאצים ולהקים בסיסים בארץ ישראל. הם היו אמורים גם לפגוע בתחנת הכוח ההידרואלקטרית בנהריים, ובצינור הנפט כירכוכ-חיפה ^[^{דרוש מקור]}. כוונת הנאצים הייתה לגרום לבריטים להפנות חלק מכוחם לארץ ישראל, ובכך לשפר את יכולתם להדוף את כוחות בעלות הברית מאדמת גרמניה.

המבצע

המבצע נכשל כבר בתחילתו, אם בשל מידע מודיעיני מוקדם על כוונת הנאצים או בשל כישלון ההצנחה של הכוח.

בליל 6 באוקטובר 1944 צנחו ממטוס "B-17 מבצר מעופף" מטוס שלל אמריקאי שהופעל על ידי כנף הפצצה 200 לופטוופה,^[12] מעל אזור יריחו שבוואדי קלט חמישה צנחנים: שלושה גרמנים ושני ערבים. ציודם כלל נשק קל, מפות, מכשירי קשר, מנות קרב, 4,000 מטבעות זהב וכן 14,000 רייכסמארק בשטרות מסוגים שונים כנראה מזויפים^[13], חומרי נפץ, וכן כ-10 קופסאות קרטון שהכילו רעל מסיס במים וחזק במיוחד (כל קופסה הכילה רעל בכמות המספיקה להרעלת 25,000 איש). מטרת הרעל שנויה במחלוקת. הגרסה המקובלת היא שרעל זה נועד להרעיל את מעיינות ראש העין ששימשו את תושבי תל אביב. ההיסטוריון יוסי בן-ארצי טוען שמטרת הרעל הייתה לעכב את כלבי הגישוש, שאמורים היו לרדוף אחריהם,^[5] וההיסטוריון יואב גלבר טוען כי ”המבצע באוקטובר 1944 לא נועד להרעיל בארות וגם לא לעורר מחדש את המרד הערבי, אלא להקים רשת של סייענים שתסייע לשבויים גרמנים בורחים”.^[5]

הכוח הוצנח ליד יריחו, אך לא הצליח לחבור, ורוב הציוד התפזר בשטח. חסן סלאמה שנפצע במהלך הצניחה נע לכיוון ירושלים. שאר הכוח, שני הגרמנים ועבד א-לטיף, התחבאו במערה שבואדי קלט. נערים בדואים מצאו את אחד משקי הכסף וכן אקדח ותחמושת. השמועה על מטבעות חדשים ביריחו פשטה באזור והייתה הסימן הראשון לקיום המבצע. מפקד מרחב ירושלים במשטרת ארץ ישראל, פאיז ביי אידריסי, הורה על חיפושים נרחבים בוואדי קלט.^[^{דרוש מקור]}

ב-11 באוקטובר פורסמה מטעם השלטונות ההודעה הבאה בעיתונות העברית:

ה ו ד ע ה
נראה כי אחד או יותר צנחנים, לא ידוע מבני איזו אומה, הורדו בימים האחרונים בעמק הירדן. הציבור נדרש למסור מיד לתחנת המשטרה הקרובה כל ידיעה העשויה להביא לידי תפיסת אנשים אלה. אחד מהם, כנראה, גבוה מ-6 רגל, מדבר ערבית, גרמנית ולשונות סקאנדינאויות. ייתכן כי הוא גם מדבר אנגלית במבטא אמריקאי.

— צנחנים אחדים ירדו בארץ, דבר, 11 באוקטובר 1944

בינתיים יצר עבד א-לטיף קשר עם שני שוטרים ערביים מהכוחות הבריטים המחפשים, ואלה סיפקו לו מזון ומים, וכן עדכנו אותם לגבי המצב בחוץ.^[^{דרוש מקור]}

ב-16 באוקטובר 1944 נתפסו שני הגרמנים ועבד א-לטיף במערה בוואדי קלט, לאחר שאידריסי הורה לעקוב אחר שני שוטרים בריטים ערבים(אנ'), שסיפקו מזון ומידע לשוכני המערה.^[^{דרוש מקור]}

אחרית דבר

דבר תפיסת צנחני האויב נתגלה לתושבי הארץ כבר באוקטובר 1944. ב-16 באוקטובר פרסמו שלטונות המנדט הודעה רשמית ללא פירוט האומרת:

Police information led to a combined military and police

operation in the Wadi Kelt area and resulted in an important

arrests by the Trans Jordan Frontier Force

(מידע משטרתי הוביל למבצע משולב צבאי ומשטרתי באזור ואדי קלט

שכתוצאה ממנו בוצעו מעצרים חשובים על ידי חיל הספר העבר ירדני)

ב-27 באוקטובר נתפרסמה הידיעה המלאה על תפיסת הצנחנים בעיתון דבר תחת הכותרת:

"צנחני האויב נתפסו מקץ 9 ימים לירידתם בארץ

2 גרמנים וערבי אחד. - באו מצוידים בכסף, מילונים ערבים ונשק".

העיתון סיפר כי ב-8 באוקטובר נודע למפקד משטרת יריחו כי בעיר נפוצו מטבעות זהב. החלה חקירה ובידי חמישה נערי רועים נתפסו מטבעות זהב. הנערים סיפרו על מקום מציאת המטבעות. החל מצוד שהשתתפו בו כוחות צבא, משטרה, אנשי הלגיון הערבי וחיל הספר העבר ירדני. ב-16 באוקטובר הבחין סמל של חיל הספר העבר ירדני באדם לבוש בבגדים ערביים עומד בפתח מערה ובידו אקדח. האיש נכנע ללא קרב ובתוך המערה נמצאו שני האחרים, גרמני וערבי.

חסן סלאמה ופרידריך דיינינגר שאפר לא נתפסו, ולאחר ימים אחדים הופסקו החיפושים אחריהם. שאפר נתפס רק לאחר 1946, כשניסה לחדש את הקשר עם משפחתו בווילהלמה. חסן סלאמה נמלט לביתו של רופא בכפר קטן ליד קולה, ושם גם טופלה פציעתו ברגל. ב-30 בנובמבר 1947 היה סלאמה אחראי להתקפה בפג'ה (היום חלק מפתח תקווה) על אוטובוס 2094 שנסע מנתניה לירושלים. התקפה זו היוותה את "ירית הפתיחה" של מלחמת העצמאות. סלאמה נהרג בסופו של דבר ב-2 ביוני 1948 במהלך קרב עם כוחות האצ"ל אשר התרחש במהלך מלחמת העצמאות ליד מקורות הירקון ולא רחוק מהכפר קולה אשר משקיף על מעיינות ראש העין.

באזור יריחו מהלכת עד היום אגדה על אוצר גדול שהחביאו הגרמנים.^[5]

ב-4 ביולי 2001 שוחררו לציבור כ-200 מסמכים סודיים של סוכנות הביון הבריטית MI5 אשר רובם היו קשורים לגרמניה והיו מהשנים 1939–1944. בין המסמכים שפורסמו היה מידע מפורט הנוגע למבצע אטלס ולחברי החוליה הגרמנית-ערבית אשר הוצנחה בשטחי המנדט הבריטי.^[14]^[1]

אברי אלעד

אברי אלעד היה משליחי המודיעין הישראלי במצרים, ונחשד כי הסגיר לידי המצרים את רשת הסוכנים שהופעלה במסגרת פרשת "העסק הביש". בזמן שהותו במצרים, הציג עצמו (בניגוד לסיפור הכיסוי שהוכן עבורו) כמהנדס מכונות, איש קהילת הטמפלרים מארץ ישראל שהיה לכאורה אחד מן הצנחנים הגרמניים שצנחו בבקעת הירדן במבצע אטלס.

בתרבות הפופולרית

העיתונאי והפרשן לענייני צבא גד שמרון פרסם בשנת 2009 רומן בדיוני בשם "אהובת הטמפלר מעמק רפאים", שבו שילב את סיפור המבצע בשינויים שונים בעלילה, במועד הצניחה, שמות הצנחנים וגורלם. באחרית הדבר לספר טען כי סיפור ההרעלה היה שמועה בלבד, שמקורה באבקה לטשטוש עקבות שנתפסה ברשותם.

המבצע מוזכר גם בספרו של רם אורן "סילביה - חייה ומותה של לוחמת ה'מוסד'".

קישורים חיצוניים

"צנחני האויב נתפסו", דבר, 27 באוקטובר 1944
3 קצינים נאציים נתפסו בארץ ישראל, פורסם בניו יורק טיימס ב-28 באוקטובר 1944.
צנחנים נאציים נתפסו בארץ ישראל, פורסם בעיתון Milwaukee Journal ב-1 בנובמבר 1944
פעולות חתרנות נאציות בארץ ישראל, פורסם באתר החדשות BBC News ב-5 ביולי 2001
האם הטמפלרים ניסו להרעיל את מי השתיה של תל אביב?, באתר מעריב השבוע, 16 באוקטובר 2014
מבצע אטלס ו"ברק השמיים", סא"ל (מיל') אורי לוין סמח"ט חטיבת חיצי האש (551), משנה למנכ"ל, הוצאת מערכות, 29.12.2021.

הערות שוליים

^ ¹ ² https://www.mi5.gov.uk/output/4-july-2001-releases-kurt-wieland.html
^ ¹ ² The National Archives | The Catalogue | Full Details | KV 2/401
^ המסמך אודות המבצע מארכיון ה MI5 הבריטי
^ מיכאל בר-זוהר ואיתן הבר, המרדף אחרי הנסיך האדום, זמורה-ביתן, 1984
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ אייל לוי, האם הטמפלרים ניסו להרעיל את מי השתייה של תל אביב?, מעריב, 16 באוקטובר 2014
^ דן מכמן, אדולף היטלר, תהליך קבלת ההחלטות בדרך ל"פתרון הסופי של שאלת היהודים", והמופתי של ירושלים חאג' אמין אל-חוסייני: מצב המחקר, יד ושם: המכון הבין-לאומי לחקר השואה, 2017
^ The National Archives, The Discovery Service, discovery.nationalarchives.gov.uk (באנגלית בריטית)
^ "Munich's Revenge", Bar-Zohar & Eitan Haber, 2005, pg 64 (Hebrew)
^ Benny Morris: 1948
^ "Halbmond und Hakenkreuz: das Dritte Reich, die Araber und Palästina", Klaus-Michael Mallmann & Martin Cüppers, 2006, pg 240 (German)
^ דני רובינשטיין, "זה אנחנו או הם", ידיעות ספרים, ספרי עליית גג, 2017
^ דני עוזיאלי, מבצע “אטלס”-מבט מחודש על החלק האוירי, באתר מרקיע שחקים, ‏29/03/2021
^ ג'ני לבל, חאג' אמין וברלין, תל אביב: עצמית, 1996
^ BBC News | MIDDLE EAST | Nazis planned Palestine subversion

[autogenerated3-1] ¹ ² https://www.mi5.gov.uk/output/4-july-2001-releases-kurt-wieland.html

[autogenerated2-2] ¹ ² The National Archives | The Catalogue | Full Details | KV 2/401

[3] המסמך אודות המבצע מארכיון ה MI5 הבריטי

[4] מיכאל בר-זוהר ואיתן הבר, המרדף אחרי הנסיך האדום, זמורה-ביתן, 1984

[אייל_לוי-5] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ אייל לוי, האם הטמפלרים ניסו להרעיל את מי השתייה של תל אביב?, מעריב, 16 באוקטובר 2014

[6] דן מכמן, אדולף היטלר, תהליך קבלת ההחלטות בדרך ל"פתרון הסופי של שאלת היהודים", והמופתי של ירושלים חאג' אמין אל-חוסייני: מצב המחקר, יד ושם: המכון הבין-לאומי לחקר השואה, 2017

[7] The National Archives, The Discovery Service, discovery.nationalarchives.gov.uk (באנגלית בריטית)

[8] "Munich's Revenge", Bar-Zohar & Eitan Haber, 2005, pg 64 (Hebrew)

[autogenerated1-9] Benny Morris: 1948

[10] "Halbmond und Hakenkreuz: das Dritte Reich, die Araber und Palästina", Klaus-Michael Mallmann & Martin Cüppers, 2006, pg 240 (German)

[11] דני רובינשטיין, "זה אנחנו או הם", ידיעות ספרים, ספרי עליית גג, 2017

[12] דני עוזיאלי, מבצע “אטלס”-מבט מחודש על החלק האוירי, באתר מרקיע שחקים, ‏29/03/2021

[13] ג'ני לבל, חאג' אמין וברלין, תל אביב: עצמית, 1996

[14] BBC News | MIDDLE EAST | Nazis planned Palestine subversion

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]